לאחרונה מצאתי את עצמי מהרהרת בדרך הארוכה שעשיתי בעולם העבודה והבנתי שהשלב שאני נמצאת בו סביב גיל 50 מקביל לקניית בית בפעם השנייה.
כשהתחלתי את דרכי המקצועית, חיפשתי עניין, הכנסה נאה, סגנון עבודה שהתאים לי לאז ותנאים נוחים לאזן בין בית לעבודה. אבל בשנים האחרונות הרצונות והצרכים שלי השתנו והתפתחו:
* חיפשתי תחום שמתכתב עם הערכים והכישורים שצברתי לאורך השנים.
* תפקיד שמשתלב היטב באורח החיים הנוכחי שלי.
* סביבת עבודת שתומכת בחזון הכולל שלי לחיים.
* ובעיקר כמיהה לתת מקום לרצונות העמוקים שלי.
הבנתי שהגעתי לנקודה ייחודית – עם ניסיון חיים עשיר מחד, ושנים רבות של קריירה פורייה לפניי מאידך. זה לא היה קל לראות את זה בכלל אבל בסוף ראיתי שיש לי יתרונות ברורים:
* ניסיון חיים וכישורים שצברתי שהם נכס יקר ערך.
* בשלות לקבל החלטות מושכלות על עתידי ולנטרל קולות רקע.
* הזדמנות כשהילדים קצת גדלו ויש יותר מרחב נשימה – לעצב את השנים הבאות בדיוק כפי שאני רוצה וליהנות מקריירה שמשקפת את מי שאני היום.
היום אני מבינה מהתהליך הארוך שעברתי שאפשר גם אחרת. לא חייבים לעבור אותו לבד. ברגע שהתחלתי להיעזר באנשים מסביבי, דברים קרו במהירות הרבה יותר גדולה מאשר כשהתלבטתי עם זה ביני לבין עצמי. בדיעבד אני מבינה שכמו שרוב האנשים לא בונים בית בלי אנשי מקצוע, כך גם בבניית הצעד הבא בקריירה – אפשר, אבל ממש לא חייבים לעבור את זה לבד.
האם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן לבחון מחדש את הקריירה שלכם ולהתאים אותה למי שאתם היום?